טרמפיסט תקף נהג - האם מדובר בתאונת דרכים?
עו"ד רונן פרידמןכה תמוז, תשעט28/07/2019האם ניסיון השתלטות על הרכב, שבמהלכו נפגע הנהג, מוגדר כתאונת דרכים?
תגיות:תאונת דרכיםעורך דיןבית משפט
נהג ברכב פרטי אסף במהלך הדרך נוסע מזדמן (טרמפיסט). בשלב מסוים השתלט הטרמפיסט על הרכב תוך שהוא דוחק את הנהג ממושב הנהג.
בניסיון למנוע את ההשתלטות, נאחז הנהג בדלת הרכב כשפלג גופו העליון מחוץ לרכב. או אז, לחץ הטרמפיסט בעוצמה על דוושת הגז והנהג נפל לקרקע ונחבל בכל חלקי גופו, כשהטרמפיסט ממשיך בנסיעה ונמלט עם הרכב.
בגין תקיפה זו נזקיו הגופניים הגיש הנהג באמצעות עורך דין תאונות דרכים, תביעה לפיצויים בה טען כי האירוע מהווה "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975.
"תאונת דרכים" מוגדרת בחוק כך:
תאונת דרכים" - מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי;
בית משפט השלום פסק כי האירוע מהווה "תאונת דרכים" שכן את המושג "כוונה" שבסעיף 1 לחוק, כך קבע בית המשפט, יש לפרש בצמצום רב. על חברת הביטוח להוכיח כוונה ספציפית וברורה מצד המשתמש ברכב לפגוע בגופו או ברכושו של הניזוק.
עוד נקבע כי במקרה דנן, העובדה כי הטרמפיסט נמלט עם הרכב מבלי לפגוע באמצעותו בנהג מצביעה בעיקרה על רצון הטרמפיסט לעשות ברכב שימוש תעבורתי, ולא הוכחה כוונה ספציפית לפגוע בגופו של הנהג או ברכושו. לפיכך פסק בית המשפט כי חוק הפיצויים חל על האירוע.
בית המשפט הוסיף וקבע כי פוליסת הביטוח שהוציאה חברת הביטוח לנהג אינה חלה על האירוע, והטיל על קרנית (קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים) לפצות את הנהג.
על פסק דין זה הוגש ערעור ובית המשפט המחוזי הפך את ההחלטה וקבע כי המאורע נושא תביעה זו אינו מהווה "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק.
נפסק כי המסכת העובדתית שנקבעה בבית משפט השלום מלמדת כי אחיזתו של הנהג בדלת הרכב נשמטה שעה שלחץ נוטל הרכב בעוצמה על דוושת הגז והחל לנסוע במהירות. עקב זאת, נפל הנהג על הקרקע בעוצמה ונחבל בכל חלקי גופו. המסקנה המתבקשת מכך היא שנוטל הרכב ביקש להפיל את הנהג מהרכב, והעובדה כי הנהג נפגע מעצם הנפילה, ולא מהרכב, אינה מעלה ואינה מורידה. רצונו של הטרמפיסט להפיל את הנהג כדי לאפשר את נטילת הרכב כרוך בקיומו של רצון לפגוע בו.
המניע הסופי שעמד מאחורי התנהגותו של הטרמפיסט היה אמנם הימלטות עם הרכב, אך בסופו של דבר רצה הטרמפיסט לפגוע בנהג, ולו כאמצעי לקידום ההימלטות. בנסיבות אלו יש לראות במאורע כ"תאונה מכוונת" ולכן האירוע לא נחשב "תאונת דרכים". "
בניסיון למנוע את ההשתלטות, נאחז הנהג בדלת הרכב כשפלג גופו העליון מחוץ לרכב. או אז, לחץ הטרמפיסט בעוצמה על דוושת הגז והנהג נפל לקרקע ונחבל בכל חלקי גופו, כשהטרמפיסט ממשיך בנסיעה ונמלט עם הרכב.
בגין תקיפה זו נזקיו הגופניים הגיש הנהג באמצעות עורך דין תאונות דרכים, תביעה לפיצויים בה טען כי האירוע מהווה "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים,
"תאונת דרכים" מוגדרת בחוק כך:
תאונת דרכים" - מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי;
בית משפט השלום פסק כי האירוע מהווה "תאונת דרכים" שכן את המושג "כוונה" שבסעיף 1 לחוק, כך קבע בית המשפט, יש לפרש בצמצום רב. על חברת הביטוח להוכיח כוונה ספציפית וברורה מצד המשתמש ברכב לפגוע בגופו או ברכושו של הניזוק.
עוד נקבע כי במקרה דנן, העובדה כי הטרמפיסט נמלט עם הרכב מבלי לפגוע באמצעותו בנהג מצביעה בעיקרה על רצון הטרמפיסט לעשות ברכב שימוש תעבורתי, ולא הוכחה כוונה ספציפית לפגוע בגופו של הנהג או ברכושו. לפיכך פסק בית המשפט כי חוק הפיצויים חל על האירוע.
בית המשפט הוסיף וקבע כי פוליסת הביטוח שהוציאה חברת הביטוח לנהג אינה חלה על האירוע, והטיל על קרנית (קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים) לפצות את הנהג.
על פסק דין זה הוגש ערעור ובית המשפט המחוזי הפך את ההחלטה וקבע כי המאורע נושא תביעה זו אינו מהווה "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק.
נפסק כי המסכת העובדתית שנקבעה בבית משפט השלום מלמדת כי אחיזתו של הנהג בדלת הרכב נשמטה שעה שלחץ נוטל הרכב בעוצמה על דוושת הגז והחל לנסוע במהירות. עקב זאת, נפל הנהג על הקרקע בעוצמה ונחבל בכל חלקי גופו. המסקנה המתבקשת מכך היא שנוטל הרכב ביקש להפיל את הנהג מהרכב, והעובדה כי הנהג נפגע מעצם הנפילה, ולא מהרכב, אינה מעלה ואינה מורידה. רצונו של הטרמפיסט להפיל את הנהג כדי לאפשר את נטילת הרכב כרוך בקיומו של רצון לפגוע בו.
המניע הסופי שעמד מאחורי התנהגותו של הטרמפיסט היה אמנם הימלטות עם הרכב, אך בסופו של דבר רצה הטרמפיסט לפגוע בנהג, ולו כאמצעי לקידום ההימלטות. בנסיבות אלו יש לראות במאורע כ"תאונה מכוונת" ולכן האירוע לא נחשב "תאונת דרכים". "
הוסף תגובה
עוד מעו"ד רונן פרידמן
עוד בנושא חיים מודרנים